בדיקת השד היא בדיקה גופנית קצרה ועדינה, שמטרתה לבדוק האם קיימים גושים, שינויים בעור, הפרשה מהפטמה, רגישות חריגה או בלוטות מוגדלות בבית השחי.

לצורך הבדיקה תתבקשי להסיר חולצה וחזייה, בפרטיות מלאה. הבדיקה כוללת הסתכלות על השדיים ולאחר מכן מישוש עדין של שני השדיים ושל בתי השחי, בישיבה ובשכיבה. היא בדרך כלל לא כואבת, אך לעיתים, בפרט בזמן וסת או ביוץ, תיתכן מעט רגישות.

זו בדיקה אינטימית, ולכן מובן שהיא עשויה להיות מביכה או מעוררת חשש. חשוב שתדעי שהבדיקה נעשית ברגישות, בכבוד ובקצב שמתאים לך. ניתן גם להגיע עם מלווה מטעמך, אם זה גורם לך להרגיש נוח ובטוח יותר.

למפקטומי (כריתה חלקית) היא הסרת הגוש בלבד בשוליים נקיים, תוך שימור רוב רקמת השד. מסטקטומי (כריתה מלאה) היא הסרת מרבית רקמת השד.

הבחירה ביניהן תלויה בגודל ובטיב הגוש, ביחס שלו לגודל השד, ובהעדפות אישיות. ברוב המקרים של גידולים קטנים, למפקטומי בשילוב קרינה משלימה נותנת תוצאות זהות מבחינת ריפוי. נדון בכל האפשרויות יחד בפגישה.

נשאיות מוטציות גנטיות צריכות מעקב מותאם, בתדירות גבוהה יותר ובדרך כלל בשילוב בדיקות הדמיה משלימות (אולטרסאונד, ממוגרפיה ו־MRI).

אני מלווה אתכן במעקב אחת לחצי שנה, הכולל בדיקה והדמיית שד, וכן דיון והחלטה לגבי כריתה מניעתית אל מול מעקב צמוד. נבנה יחד תוכנית שמתאימה לסיכון האישי ולרצון שלך.

ההמלצות למעקב שד משתנות בין הארגונים הרפואיים, אך רובם ממליצים להתחיל מעקב ממוגרפי לנשים בסיכון ממוצע סביב גיל 40 עד 45.

•USPSTF (2024): מעקב ממוגרפי דו־שנתי מגיל 40 עד גיל 74.

•American Cancer Society: התחלת מעקב שנתי בגיל 45, עם אפשרות להתחיל כבר מגיל 40 לפי בחירת האישה. מגיל 55 אפשר לעבור למעקב דו־שנתי.

•American College of Radiology: מעקב ממוגרפי שנתי החל מגיל 40.

•ACOG: להציע מעקב מגיל 40 מתוך החלטה משותפת, ולא יאוחר מגיל 50.

השינוי העדכני (USPSTF 2024) הוריד את גיל ההתחלה המומלץ מגיל 50 לגיל 40, על בסיס מחקרים שהראו איזון טוב יותר בין תועלת לנזק.

נשים עם רקע משפחתי או נשאות מוטציה גנטית מתחילות מוקדם יותר ובתדירות גבוהה יותר. ההמלצה תמיד אישית, ונבנה אותה יחד לפי הגיל וגורמי הסיכון שלך.

BI-RADS הוא דירוג בינלאומי אחיד שבו משתמשים רדיולוגים לתיאור ממצאי הדמיית השד (ממוגרפיה, אולטרסאונד ו־MRI). הדירוג אינו אבחנה של סרטן, אלא מסייע להעריך את רמת החשד ולהמליץ על הצעד הבא.

•BI-RADS 0: נדרשת השלמת בירור. אין עדיין מספיק מידע, ויש צורך בבדיקות נוספות. אעבור על הבדיקות ואפנה להשלמת ההדמיה המתאימה.

•BI-RADS 1: בדיקה תקינה, ללא ממצא חריג. אם גם הבדיקה הקלינית תקינה, נמשיך במעקב לפי הגיל ורמת הסיכון.

•BI-RADS 2: ממצא שפיר, כגון ציסטה פשוטה או הסתיידויות שפירות. בדרך כלל ללא צורך בבירור נוסף, אלא המשך מעקב שגרתי.

•BI-RADS 3: כנראה שפיר, סיכוי מעל 98% שהממצא שפיר. מקובל לבצע מעקב הדמייתי בעוד 3 עד 6 חודשים כדי לוודא שאינו משתנה.

•BI-RADS 4: ממצא חשוד, ולכן מומלצת ביופסיה. מחולק ל־4A (חשד נמוך), 4B (חשד בינוני) ו־4C (חשד גבוה).

•BI-RADS 5: חשד גבוה מאוד לממאירות, מעל 95%. אדאג לביצוע ביופסיה בהקדם.

•BI-RADS 6: ממאירות שכבר אושרה בביופסיה. ההדמיה משמשת להערכת היקף המחלה ולתכנון הטיפול.

חשוב לדעת: דירוג BI-RADS הוא רק חלק מההערכה הכוללת. ההחלטה על המשך הבירור מתבססת גם על הבדיקה הקלינית, הגיל, ההיסטוריה האישית והמשפחתית וגורמי הסיכון.

ברוב המקרים, גוש שמופיע במהלך ההנקה אינו מעיד על סרטן השד, אלא קשור לשינויים הטבעיים שמתרחשים בשד בתקופה זו.

הסיבות השכיחות כוללות:

•גודש של השד או צינורית חלב חסומה.

•גלקטוצלה, מעין ציסטה המכילה חלב, ממצא שפיר ושכיח.

•אדנומה של ההיריון וההנקה (Lactating adenoma), גידול שפיר.

•לעיתים דלקת בשד (מסטיטיס) או מורסה, במיוחד אם הגוש מלווה בכאב, אודם או חום.

למרות שרוב הגושים בתקופה זו שפירים, כל גוש חדש מחייב בדיקה על ידי רופא, במיוחד אם אינו חולף תוך מספר ימים, ממשיך לגדול או מלווה בממצא חריג. הבירור כולל בדיקה קלינית, ובמידת הצורך אולטרסאונד שד, שהוא בטוח ומדויק גם בזמן ההנקה.

אין צורך להפסיק להניק רק בגלל גוש או בירור. המסר החשוב ביותר: לא להילחץ, אבל גם לא להתעלם, בואי להיבדק.

ברוב המקרים, לא. אם ההיריון תקין ואין גורמי סיכון מיוחדים, אפשר להמשיך להניק גם במהלך ההיריון.

ההנקה גורמת להפרשת אוקסיטוצין, הורמון שעלול לגרום להתכווצויות קלות של הרחם, אך בהיריון תקין אין עדות לכך שהמשך ההנקה מעלה את הסיכון להפלה או ללידה מוקדמת.

עם זאת, יש מצבים שבהם הרופא המטפל עשוי להמליץ להפחית או להפסיק את ההנקה, למשל איום ללידה מוקדמת, דימום בהיריון, או קיצור צוואר הרחם.

במהלך ההיריון עשויים לחול שינויים בכמות החלב ובטעמו, ולעיתים התינוק יבחר להפחית את ההנקה או להיגמל באופן טבעי. תמיד כדאי להיוועץ עם יועצת הנקה מוסמכת או עם הרופא המטפל.

ההמתנה לתוצאות הביופסיה היא באמת אחד השלבים הקשים ביותר. אבל מותר וטבעי לפחד, את ממש בסדר.

ברוב המקרים, תשובת הביופסיה מתקבלת תוך כשבוע עד שבועיים, בהתאם לסוג הביופסיה, למעבדה הפתולוגית ולצביעות. חשוב לזכור שגם כאשר ממליצים על ביופסיה, רבים מהממצאים מתבררים בסופו של דבר כשפירים.

במרפאה שלי אני משתדלת להסביר מראש בדיוק למה לצפות, מה המשמעות של כל ממצא אפשרי, ומה יהיו הצעדים הבאים בכל תרחיש. אני מאמינה שכשמבינים את התהליך, קל יותר להתמודד עם חוסר הוודאות.